Guided by the sun
שיר שלי בביצוע משותף עם קרן אסתרין
חברה יקרה ואהובה
מוזמנים להאזין...
יום שני, 26 בדצמבר 2016
יום רביעי, 21 בדצמבר 2016
יום רביעי, 14 בדצמבר 2016
יום שלישי, 13 בדצמבר 2016
יום שני, 12 בדצמבר 2016
יום שלישי, 26 ביולי 2016
יום חמישי, 21 ביולי 2016
יום שלישי, 19 ביולי 2016
יום שישי, 15 ביולי 2016
יום חמישי, 30 ביוני 2016
יום שני, 27 ביוני 2016
יום חמישי, 23 ביוני 2016
יום חמישי, 16 ביוני 2016
יום שישי, 10 ביוני 2016
יום ראשון, 29 במאי 2016
יום שישי, 27 במאי 2016
יום ראשון, 15 במאי 2016
יום רביעי, 11 במאי 2016
יום רביעי, 27 באפריל 2016
יום שלישי, 5 באפריל 2016
משהו שאמא שלי עזרה לי ללמוד על אהבה עצמית
משהו שאמא שלי עזרה לי ללמוד על אהבה עצמית
לפני כמה ימים נסענו ביחד ברכב ודברנו. דברנו על נושאים שמכאיבים לי ולה, על אהבה עצמית והריפוי שבה ועל אפשרות לבטא את מה שאנחנו מרגישים בלי לפגוע אחד בשני.
אני ואמא שלי עברנו הרבה ביחד. התחלנו את המסע שלנו בחוויה קשה מאוד - הלידה שלי.
אני ואמא שלי עברנו הרבה ביחד. התחלנו את המסע שלנו בחוויה קשה מאוד - הלידה שלי.
כבר שם היה קשה, קשה מאוד. אמא שלי הייתה אשה קטנת מימדים ואני הייתי תינוק די גדול והלידה הייתה מייסרת ביותר. הצירים נמשכו 4 ימים רצופים ואמא שלי הייתה על סף איבוד הכרה והרופאים (אי שם בסיביר שבה נולדתי) התעצלו לבצע ניתוח כיסרי כנדרש במצב הזה.
התוצאה הייתה שנולדתי אחרי שאמא שלי הגיעה כמעט לאפיסת כוחות וגם התינוק שהייתי היה מוטש לגמרי והתקשה לנשום. התקשה עד כדי כך שאחרי כמה שעות הפסיק לגמרי לנשום ונראה היה שהוא עזב את העולם עד שאחות שהייתה במקום החליטה בכל זאת לנסות לעשות החייאה ומשהו כנראה התעורר שם בלב הקטן שהתחיל לפעום שוב.
מאז אני ואמא שלי עברנו הרבה קשיים, התפתחות ותובנות.
לפני כמה ימים כשנסענו ביחד ברכב, שיתפתי את אמא שלי שהרבה פעמים כשהיא מנסה לתת לי עצות או לכוון אותי לעשות משהו באופן מסויים כמו למשל לכתוב את הספר שאני כותב כרגע באופן שלא "ישעמם" את הקוראים, התוצאה היא שאני מרגיש עלבון.
שיתפתי אותה שהנסיון שלה לעזור לי יוצר בי תחושת עלבון, כאב וחולשה. ניסינו ביחד לדבר על זה ולהבין את מקור הקושי ואגב, זה לבכדי עצמו בכלל לא עניין של מה בכך.
לקח לנו הרבה שנים להגיע להסכמה שכדאי ושווה להדבר בכנות על הרגשות שלנו ושזה מקרב אותנו.
כבר הרבה שנים שאני מפתח בתוכי ועם אנשים שאני פוגש את הגישה שלי לריפוי וצמיחה אישית מתוך אהבה עצמית וכנות רגשית והפעם, בשיחה עם אמא שלי, יכלתי לקטוף כמה פירות של הגישה הזו.
כבר הרבה שנים שאני מפתח בתוכי ועם אנשים שאני פוגש את הגישה שלי לריפוי וצמיחה אישית מתוך אהבה עצמית וכנות רגשית והפעם, בשיחה עם אמא שלי, יכלתי לקטוף כמה פירות של הגישה הזו.
מחמאה אחת מאמא שלי והבטחון שלי באהבה עצמית התחזק
תוך כדי השיחה ושיתוף אמא שלי אמרה לי פתאום: "אתה יודע, אתה אחד האנשים שאני יותר מעריכה בזכות היכולת שלך להשתנות לטובה לאורך זמן. בזמן שיש הרבה אנשים שעם הזמן נהיים יותר עקשנים, קשים, מוותרים ומיואשים, אני רואה בך כמה אתה מתפתח כל הזמן, מתגמש, מתרכך ועושה את התהליך שלך באופן נאמן ומוחשי מאוד"
בכנות, בהתחלה כשהבנתי שהיא מתכוונת להחמיא לי, משהו בי הגיב בהתבצרות והכחשה...מין "נו, בסדר...אני לא צריך את זה כבר...אני לא הולך להתרגש מזה...".
אבל ככל שהקשבתי לה, שמתי לב שזה דווקא ממש נעים לי, שהמחמאה שלה ממש פוגשת אותי במקום שבו אני הכי פוחד ודווקא מתוך אהבה עצמית, מתוך האהבה שלי לעצמי הרשתי לעצמי להינות מהמחמאה הזו.
אני חושב שעבורי זו הייתה אחת המחמאות הכי יפות שקיבלתי, לדעת שמעריכים אותי בזכות היכולת שלי להשתנות לטובה לאורך זמן.
זו מחמאה שממש נתנה לי אישור שהגישה שלי עובדת, שאני לא רק מדבר אלא גם מיישם וזה אפילו מורגש שאני משתנה, שאני נהיה רך, גמיש ואוהב יותר כלפי חוץ.
שההבנה שלי לגבי אהבה עצמית והיכולת להרפות, לנוח, להקשיב ולבטא את עצמי בכנות מביאה ריפוי לא רק לי אלא גם לאמא שלי...זה ממש חימם לי את הלב.
אני מרגיש יותר נעים עכשיו, יותר בטוח בגישה שלי, באהבה העצמית שלי, בחופש שלי ובריפוי הרגשי והנפשי שיש לי לחלוק עם העולם ועל כן אני פשוט מודה.
אני רוצה להקדיש לאמא שלי החיוך שלי, אני יודע שהוא אחד הדברים שמשמחים אותה יותר מהכל במיוחד כי פעם הוא היה כל כך נדיר.
הירשם ל-
רשומות (Atom)